זה כמעט בלתי אפשרי להסביר במילים מאיפה מגיעים רעיונות. הם יכולים להתגנב בחלום, לרדוף את ההכרה בזמן שהיא טרודה בעניינים אחרים או לקום לחיים בגלל חוויה סובייקטיבית. מה שבטוח, הם שם אצל כולם. חלק מהאנשים ממציאים רעיונות מופשטים יותר, וחלק ממציאים כאלה קונקרטיים המבוססים במציאות האובייקטיבית. כלומר, יש כאלו שחושבים על סיפורים בדיוניים, ויש כאלו שממציאים מכשירים או מפצחים השקעה פיננסית. המשותף הוא – שבכל אחד מהרעיונות האלו גלום סיפור.

הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם סיפור הוא לספר אותו. גם אם הוא לא כל כך מעניין (עדיין), גם אם אין לו ידיים ורגליים, או לחילופין – גם אם אין לו לב או נשמה – יש לו מקום בעולם. אבל איך הופכים רעיון מופשט או חצאי סיפורים לסיפור שלם או לפחות מעניין ומרגש? זה קשה, אבל זה אפשרי מאוד אם רוצים באמת לספר משהו.

כל הקלישאות נכונות, ויש אחת שאומרת שאפשר למצוא את המשמעות האמיתית מאחורי כל סיפור שאנחנו רוצים לספר. התנאי הוא שמחפשים עמוק, במקומות הלא נוחים. לפעמים זה גם כרוך בתחקיר מעמיק על נושא או עולם תוכן שרחוק מאיתנו. בעזרת הדרכה נכונה ותרגול אפשר גם אפשר להגיע למקומות האלה, ולהצליח להבין את הסיפור שרצינו לספר. אבל מה עושים אחר כך?

השלבים הבאים הם סיזיפיים ביותר. מרגע שנחתה עלינו ההבנה מה רצינו לספר – כעת כל מה שנותר לנו לעשות זה לכתוב את הכול. אבל מאיפה מתחילים ואיך בכלל אמור להיראות התוצר הסופי?

בין אם זה סרט, סדרה, מחזה, שיר, סיפור או רומן בהמשכים – לכל אחת מסוגי היצירה האלה יש שלד שמקורו בטקסט. הדרך לבנות אותו היא מתודית וארוכה (היא יכולה לארוך אפילו שנים), ולעיתים רבות אנחנו נצטרך משהו שידרבן אותנו לפעול לטובתו, או ידריך אותנו בשלבים הבאים.

בשביל זה צריך עורך טוב. העורך שם כדי לייצר מסגרת לתהליך היצירה. בעבודת כתיבת התסריט אין שעון עצר לדפוק בתחילת ובסוף היום, אין מי שילחץ על דד ליין ואין מי שיגער בך על עבודה מרושלת. בסוף, זה אתה מול עצמך. עם זאת, הדרכה ממוקדת שמתאימה לסיפור שרצית לספר – תוכל בקלות להוציא לעולם את מה שאצור אצלך בבטן.